החלטה בתיק ת"ט 19408-08-12

1.         המבקש מתנגד לביצועם של ארבעה שיקים על סך של 6,667 ש"ח כל אחד, אשר נמשכו לפקודתו על ידי קולמן יוסף שלמה והוסבו על ידו, על החלק, לידי המשיב. השיקים הוגשו לביצוע ביום 19.6.2012 בתיק הוצל"פ 22-03037-12-6 בו המבקש חייב מספר 2 ומושך השיקים חייב מספר 1. השיקים הינם לפרעון מיום 25.1.10 ועד ליום 25.7.10.

            בתצהיר המבקש טען כי נוכח חובות מושך השיקים כלפיו הציע לו למסור לו "כ 8" שיקים. השניים פנו למשיב המוכר למושך כמי שניכה עבורו שיקים בעבר ובתמורה ל"כארבעה שיקים" קיבל המבקש 18,000 ש"ח בעסקת נכיון. לטענת המבקש סוכם כי השיקים יופקדו אצל המשיב אשר ידאג לפרעונם מהמושך והעברת התמורה למבקש בניכוי ריבית ועמלה מוסכמת. לטענתו לא התקבלה תמורה בגין השיקים נשוא הבקשה.

            עוד טען המבקש כי המשיב הינו "משמורן" של השיקים, אינו אוחז כשורה ולא נתן תמורה בעד השיקים. כן נטען כי השיקים הופקדו רק ביום 2.9.11 בניגוד לחובה בסעיף 39 לפקודת השטרות (נוסח חדש).

דיון והכרעה

2.         המשיב ויתר על חקירת המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם. בהעדר חקירה נותרת הטענה של המבקש כי לא קיבל מהמשיב תמורה כנגד השיקים נשוא הבקשה והיה סיכום כי לאחר שיפרע מהשיקים מהמושך, יעביר למבקש את התמורה בניכוי עמלת המשיב.

            אכן מדובר בעסקה לא שגרתית בה הוסבו שטרות לנכיון תמורת תמורה עתידית, אולם נוכח המתווה הדיוני לא נסתרה הטענה כי כך אמנם הוסכם בין הצדדים ובמעמד ההיסב התקבלה תמורה בגין חלק מהשיקים שהוסבו בעוד לגבי השיקים נשוא הבקשה סוכם כי תנתן תמורה בעתיד.

            אכן ככלל, מסב שטר על החלק חייב בפרעונו ללא קשר לחבות מושך השטר, אולם שעה שנטען כי המבקש הסב למשיב השטר תוך התנאי האמור, המבקש והמשיב צדדים קרובים לשטר והמבקש רשאי להתגונן בטענות לתנאי בעל פה .

            (ראה שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה שנייה, התשס"ז-2007, עמ' 137).

            החזקות לטובת המשיב בפקודת השטרות לא מונעות העלאת הטענה בשלב זה אלא רק מעבירות הנטל למבקש להוכיח טענותיו ולאחר שיעשה כן על המשיב להוכיח טיב אחיזתו בשיקים, (ראה סעיף 29(ב) לפקודת השטרות).

            אכן יש קושי בגרסתו של המבקש אשר לא דייק בתצהירו וציין על דרך הערכה את כמות השיקים שמסר, אולם בסיכומי ציין מספר מדוייק ובהעדר חקירה ניתן להסתפק בתשתית העובדתית שהניח המבקש.

3.         שאלה נוספת הינה מועד הצגת השיקים לפרעון, אשר יכולה לתמוך בטענה בדבר הסיכום האמור. לא מצאתי צורך להכריע בשלב זה במשקל הטענה אולם מצטרפת היא לטענה העיקרית כי לא ניתנה תמורה מצד המבקש. יתכן ובנסיבות העניין ולמרות שספק אם הטענה חלה על שיקים נקובעים במועד לפרעון, יהיה משקל לטענה כחיזוק להסכמה בעל פה. יוער כי ייתכן וחלק מהשיקים התיישנו אולם בהעדר טענה כאמור בהזדמנות הראשונה אין לדון בכך.

4.         לאור האמור לעיל, ההתנגדות מתקבלת. שאלת ההוצאות תידון בתום ההליכים. לאחר תשלום הפרשי האגרה, ככל שיידרשו, ינותב התיק לקביעה.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ג, 22 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: